מנטש ואח' נ' שטראוס עלית בע"מ ואח'

צדדים שלישיים 1. ש. ניר הצפון בע"מ

2. איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י עו"ד כסלו – ספקטור

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע

1. התובעת, מוכרנית וסדרנית סחורות בשירות נתבעת 1 [להלן – "שטראוס"] התייצבה לעבודתה השגרתית בשעה 8.30 בבוקר יום 15.1.04, בסניף נתבעת 2 [להלן – "שופרסל" או "הסופר"] בגבעתיים.

2. עם כניסתה לסניף פנתה אליה הקופאית הראשית וביקשה ממנה לסייע ללקוח למצוא שוקולד מסוג מסוים. לשם כך היה על התובעת לעבור את מתחם הקופות, להיכנס אל פנים הסניף ולאתר את אותו שוקולד על מדף.

3. התובעת פנתה לבצע את בקשת הקופאית הראשית, אלא שמסיבות שנויות במחלוקת, החליקה, נפלה ושברה את קרסולה השמאלי [ להלן – "התאונה"].

4. התובעת פונתה לבית החולים איכילוב, נותחה לקיבוע פנימי של הקרסול, גובסה ולאחר מכן עברה עוד שני ניתוחים להוצאת הקיבועים השונים.

5. מומחה התובעת, ד"ר ברנע, העמיד את נכותה האורטופדית על 10% ואילו מומחה הנתבעות פרופ' אנגל שלל נכות כליל.

6. מומחה בית המשפט, פרופ' גנאל העמיד את נכותה של התובעת על 10% בגין שינויים ניווניים קלים לאחר שבר בקרסול, הכל לפי תקנה 35 [1] ב' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. כמו כן מצא כי התובעת שהתה באי כושר מלא משך 4 חודשים, באי כושר חלקי של 30% משך חודשיים נוספים ושוב באי כושר מלא ל – 20 יום לאחר הניתוח להוצאת הקיבוע.

7. פרופ' גנאל חיווה דעתו כי קיים חשש להחמרה אלא שאין לדעת מתי תתרחש ומה יהיה שיעורה. עוד מצא כי כאבים והגבלה בתנועות הקרסול מפריעים בתפקוד אך לא צפויים טיפולים מיוחדים.

8. המומחים לא זומנו לחקירה ולא נשאלו שאלות הבהרה. בהיעדר טעם טוב, אני מעדיפה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט הנהנה מחזקת אובייקטיביות. הנכות האורטופדית מועמדת אם כך על 10%.

9.המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ושילם לתובעת דמי פגיעה ל – 3 חודשים. לאחר מכן שילם לה קצבת נכות זמנית ומענק נכות לרבות קצבת נכה נזקק בסכום של 13,297 ₪.

המחלוקות

10. נדייק ונצמצם: אין חולק כי הנתבעות, בין כמעבידת התובעת ובין כמחזיקת המקרקעין בהם בוצעה עבודתה, חבות כלפיה חובות זהירות מושגיות. במסגרת זו עליהן לאפשר גישה בטוחה למקום העבודה ולדאוג באמצעים סבירים להסרת מכשול ומפגע.

11. המחלוקות העובדתית מתמקדת בשאלת הגורם לתאונה וליתר דיוק, האם הוכיחה התובעת כי הגורם לתאונה הוא נוזל שמנוני ושקוף שהיה על הרצפה, לא ניתן היה להבחנה, לא הוסר מבעוד מועד ועליו החליקה?

12. במידה שהתשובה חיובית, האם יש לייחס לתובעת אשם תורם ואם כן, מה שיעורו?

11. הנתבעות הוציאו הודעה לצד שלישי כלפי חברת הניקיון שהייתה אחראית על שירותי הניקיון בשופרסל. כאן המחלוקת מתמקדת בטיב ובהיקף חובות חברת הניקיון כלפי שופרסל.